ימין ושמאל
אמרו חז"ל: "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון".
תורה היא ימין ועונג, מלאכה היא שמאל ותיקון.
המאמר מדבר על מי שעושה את כל ימיו ימין ועונג ולא משקיע ועוסק בתיקון העולם, כלומר עשיית בירורים במציאות על פי התורה. העבודה היא לקחת את הימין השלם ואתו למלא את החללים של המציאות.
שמאל לבד- הכלי מתמוטט ונשבר, ימין לבד- הכלי לא נשבר אך האור מסתלק.
'וגוררת עוון'- המציאות נשארה ריקה, האור הסתלק ואין דבר גורר עוון יותר מבטלנות ושעמום, מקור כל הצרות. העיסוק בעונג עלול לנתק את האדם מעובדות המציאות ולפתח בקרבו תכונות ריחוף, חוסר אחריות, אי התמודדות או מחלות ממש כגון: התמכרויות, תלותיות וכ"ו.
ישנם שני סוגי מלאכות:
א) תיקון עולמו הפנימי וסידור חייו כיאות.
ב) אחריות אמיתית לעולם שמסביב, כדברי הבעש"ט "כל תורה שאין עמה אהבת ישראל סופה בטלה וגוררת עוון". אהבת ישראל זאת המלאכה!
'ואהבת לרעך כמוך' זה פסוק שמבטא את קו האמצע. אהבה היא תופעה של ימין, אך אינה נעצרת בימין אלא מופנית לרעך, יש כאן שניים שמתחברים על ידי אהבה, לאהוב אהבה אמתית את רעך זה מלאכה-מהות מתקנת!
לדאבוננו כאן מתעוררת באדם שנאת חינם, המונעת אותו מלהתחבר עם זולתו בקשרי אהבה והשפעה וקבלה הרמוניים. זו עיקר בעיית האדם, שאינו מחובר לרוממותו ולעצם קיומו ומהותו ולכן הולך ומפתח לו ישות ותדמית עצמית מזויפת. כל אחד בונה את ה'אני' שלו על ידי התנשאותו ויתרונו על זולתו, אך אין זה עצמיותו המקורית והאמתית.
עצם קיום ונוכחות השני מאיימת עליו ולכן שונאו ורומס אותו על מנת להרגיש קיים – על זה נחרב בית שני!
כיוון שנקודה זו נסתרת ואינה בגלוי כמו ע"ז ש"ד וג"ע כבר אלפיים שנה וטרם תוקנה.
הבעיה היא תדמית עצמית מקולקלת, ערך עצמי נמוך, חוסר בטחון עצמי, חוסר אמונה בעצמו וכ"ו.
התיקון מתחיל ב-ואהבת ...כמוך, ואז ממילא יכול להתפשט גם לרעך.
מכאן תבין שעיקר התיקון וה'מלאכה' הוא 'ואהבת לרעך כמוך' ודו"ק היטב.
כאשר יאהב ויעריך האדם את עצמו כראוי ממילא יוכל להתאחד עם זולתו ויקדיש את חייו לשליחות לתיקון עולם באהבת חינם ויבנה בית המקדש בב"א.
ולשאלתך כיצד יאהב ויעריך את עצמו כראוי, תדע שעיקר עיוות תדמיתו לגבי עצמו קרה בילדותו ולכן יש לזהותו ולבררו ולתקנו על ידי תודעה מתוקנת על כל מאפייניה.
כמו כן עצם פעולת היציאה מעצמו והעסק בהשפעה ועשיית נחת רוח ליוצרו מגלה לו את נקודת פנימיות לבבו כדאיתא בתניא,אגרת הקדש פ"ד.
א.א.
