רוגז וכעס הם מיצר הרע כי הקדושה היא סוד המנוחה והנחת
"כי "אף", פירושו רוגז וכעס שהוא מסטרא אחרא (יצר הרע). כי הקדושה היא סוד המנוחה והנחת."
(הרב אשלג – פרוש הסולם על זוהר החדש – מדרש איכה)
על פי מה קובעים שתכונה מסוימת שבאדם שייכת לצד הקדושה (יצר הטוב) או לצד הטומאה (יצר הרע)?
בעל הסולם מלמד אותנו שקיים בעולם הרוחני "חוק ענף ושורש" – הווי אומר, תכונה שנמצאת אצל הקב"ה היא בשורש של כל התכונות של קדושה שבאדם, ותכונה שאינה נמצאת אצלו ית' שייכת לשורש הטומאה. בפשטות, אצל הבורא קיימת תכונה אחת שאנחנו יכולים להכיר: הרצון להשפיע את שפעו לנבראים. ולכן, כל דבר אצל האדם שבא משורש זה - כגון אהבה, שלמות, סבלנות, איפוק - שייכים לצד הקדושה. לעומת זאת, כל דבר שקשור לרצון לקבל – כגון: אנוכיות, ריקנות, פגיעה בזולת וכו' - אינו נמצא אצל הבורא, ולכן וקשור אצלנו לצד הטומאה.
הכעס בא מהמקום של חסרון של הדבר שרציתי, הגורם לחוסר שלמות ולחוסר נחת פנימי, ועל כן הוא קשור לעולם הטומאה ומרחיק אותנו מהבורא.
