דיבורי נשמה - כי תצא תשע"ח
"כי תצא למלחמה וגו'" וראית בשביה אשת יפת תואר. יש בחינת אחור הקודמת לבחינת הפנים. כל מצב גבוה דורש מצב נמוך לפניו, ובמצב הזה האדם קונה את האמונה והשפלות והתיקון, כדי שהמצב הגבוה לא יפגום יותר. כי אילולי ההכנה האור שבפנים יגרום לו רצון לקבל יותר גדול. מצב האחור נקרא מלחמה, שאז האדם לא מרגיש שום טעם בעבודתו ואין לו שום קביעות, כמו שידוע שחייל, כל הוויתו היא 'מציאות החייל'. 'אוכל חייל', 'נושם חייל', 'ישן חייל' וכל רגע נתון יכול להשלח למקום אחר. וזה בחינת נפש, שהאדם רק משתוקק ונלחם, ואח"כ זוכה למדריגת רוח 'נייחא דרוחא', הפך עניין 'קוצר רוח' לישוב הדעת ופנים מאירים. וזה עניין 'אשת יפת תואר', שזה רמז לפנים העליונים. ואז הוא יכול להתפלל בישוב הדעת. כי ידוע שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה כדי להתיישב בדעתם שיוכלו להתפלל מתוך ישוב הדעת. וקודם שאדם זכה למדרגת רוח, עדיין לא יכול להתפלל בדרך דביקות, רק בדרך השתוקקות. והעיקר הרי לזכות לדביקות. וע"י שזוכה לבחינת 'רוח' דקדושה יכול להתפלל מתוך דביקות. וזה מה שרמז הבעש"ט: אש"ת יפ"ת – ר"ת: א'דני ש'פתי ת'פתח ופ'י י'גיד ת'הילתך, שאז נפתח פיו מאליו לשבח ולהודות וזוכה לדביקות ובחינת הפנים.
שבת שלום לכולם.
