דיבורי נשמה - ואתחנן תשע"ח

יש נשמות נפולות ששוכבות לעפר ואין מי שירים אותן. זה מבחינת הנשמות. וכן, יש זמנים שהם כל כך נמוכים שלא רואים בהם שום אור רק חושך גמור. וכן, יש מבחינת המקום, מקומות כאלו שפלים שלא נראה בשכל אנושי שהשכינה תוכל לשרות שם. ובאמת אין בכוחנו כלל להרים את הנשמות והמקומות והזמנים הנמוכים הללו, אלא רק השי"ת בעצמו יושיע את עצמו בזה. כמו שדרשו בזוה"ק "הושיע לו ימינו וזרוע קודשו". שכביכול רק ה' יתברך בעצמו יכול להושיע את עצמו מהשפלות של הנפשות והמקומות והזמנים הנמוכים. וזה בחינת מתנת חינם, שזה לא קשור לשום מעשה, דיבור או מחשבה מהתעוררות התחתונים, אלא זה נעוץ ברצונו יתברך לברוא את העולם. והתיקון של השפלות הזו זה כביכול גמר התיקון והמכה בפטיש של מלאכת שמים וארץ. כי מה שהיה הוא שיהיה. ולמרות שאנחנו שותפים של השי"ת בבריאה, כמו שכתוב "אשר ברא אלוקים לעשות", שאנו צריכים לעשות ולגמור את הבריאה, זה רק בבחינה מסוימת. אבל את גמר המלאכה, שהוא תיקון השפלות הגרועה, זוהי מלאכת ה', סוד מתנת חינם. וע"כ, מי שמעורר את המתנת חינם הזו, הוא הרועה הנאמן, משה רבינו, ר"ת מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה. שמלמד אותנו שה' יתברך יגמור בעדינו להרים אותנו מהמצבים הכי נמוכים שרק שייך, ששם לא שייך שום עבודה מצידנו. ועבודה זו מתעוררת עם קריאת פרשת ואתחנן, שהוא לשון מתנת חנם. שהתפילות הללו מועילות לכל הדורות לגלות בעולם סוד מתנת חינם עלינו ועל כל ישראל. שבת שלום לכולם.

אנא המתן... פנייתך נשלחת...