דיבורי נשמה - בהר תשע"ח

יש יין המשמח ויש יין המשכר. יין, הכוונה לאור התענוג של השי"ת שמושפע לנביאים. ויין המשמח הוא מתי שנמשך עם תיקון של קו האמצעי שנקרא תורה.  ויין המשכר, הכוונה מתי שהתענוג נמשך בצורה לא נכונה. אז מתגלים דינים על המקבלים. כשהיין הוא במצב מתוקן הוא נקרא יין המשומר בענביו, יין שיש עליו שמירה, חותם בתוך חותם. חות"ם – אותיות חומ"ת, שהוא עניין השמירה על האור. כמבואר באריז"ל, כל עבודת הצדיקים הוא לתקן את חטא אדם הראשון, שכתוב שחווה סחטה לו אשכול ענבים.  שהביאור בזה הוא שהמשיכה לו את היין והתענוג מלמעלה למטה, בלי תיקון של תורה. הגמ' אומרת שתלמידי חכמים ישתו יין, כי תלמידי חכמים הם דבוקים בתורה שהוא תיקון קו האמצעי.   עניין קו האמצעי, שהוא התורה, לא מסתכם רק בהבנה של העניין.  התורה היא תורת חיים. זה עניין של חיים. האור הזה של קו האמצעי מושפע של עם ישראל ע"י נשמות מיוחדות, ששורשן מקו האמצעי. ובכח הנשמות האלו עם ישראל זוכה גם ללמוד תורה, כי הם אותו עניין. הנשמות האלו מבארות את התורה, ויש להן כח לזרוע את סגולת התורה בעם ישראל. שע"י סגולת התורה הזו, שהוא סוד קו האמצעי, יוכלו עם ישראל לקבל את האור האלוקי, בבחינת יין המשמח, מהנשמות הגדולות היותר, הוא נשמת רבי שמעון בר יוחאי, שחיבר את ספר הזוהר הקדוש, שכל כולו מיוסד על ביאור עניין תיקון ג' קווין, כמו שביאר רבינו בפירוש הסולם. וכל הפירושים האחרים רק מרחיקים את האדם מכוונת הזוהר, כי הזוהר אין כוונתו רק כבשטחיותו הנראית, אלא גם השטחיות שלו, שהם הסיפורים וענייני המוסר, בכולם מרומז בהם סודות שמבארים את קו האמצעי שבנפש, שגורם שיפתח נשמת האדם בקבלת יין המשמח.

ידוע שהמקור של האור, הנקרא יין המשמח, הוא בספירת הבינה. בספירת הבינה ישנם שני קווים המתנגדים זה לזה. קו ימין דבינה שהוא דוגל ברצון להשפיע בלבד.  וקו שמאל דבינה, ששם צרור כל התענוג הנקרא יין, והוא דוגל ברצון לקבל. סוד קו האמצעי הוא שספירת התפארת, שהיא הספירה שנמצאת תחת ספירת הבינה, עולה לספירת הבינה ועושה שלום בין ב' הקווין ע"י פשרה, שנקרא "מקבל על מנת להשפיע". ועל ידי זה, גם היא, ספירת התפארת, זוכה בכל האור שנמצא בספירת הבינה. לאחר מכן ספירת התפארת משפיעה את כל האור הזה לספירת המלכות. ואנו, ענפי ספירת המלכות, מקבלים ממנה את האור.  זהו בקצרה עניין קו האמצעי.  בגמרא מסופר שלאחר חורבן הבית נכנסו רבותינו לכרם ביבנה, מקום שהיה נקרא כך, ואמרו שם ש"עתידה תורה שתשתכח מישראל".  היה שם גם רבי שמעון בר יוחאי ואמר: חס ושלום, כתוב בפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו". יש לפרש שכרם ביבנה מרמז על ספירת הבינה.  יבנ"ה אותיות בינ"ה, שם נמצא היין, שזה מרומז בכר"ם. והתנאים אמרו "עתידה תורה שתשתכח", הכוונה קו האמצעי, ספירת התפארת, שנקראת תורה, שהוא מייחד את הקווין בספירת הבינה, בכר"ם ביבנ"ה.  ואז קם רבי שמעון ואמר: חס ושלום, כי ע"י ספר הזוהר הקדוש שחיברתי, שכל כולו מיוסד על ביאור תיקון קו האמצעי, התורה שמייחדת את הקווין בבינה מקור היין 'כרם ביבנה', על ידי זה לא תשתכח. ורואים בזכות רשב"י איך עם ישראל מתקרב יותר ויותר להשי"ת.  השי"ת יעזור שנזכה לראות בהתפשטות ספר הזוה"ק.

 

אפשר לקבל את השיעור היומי בזוה"ק (השיעור בין 5-10 דקות)

ע"י שליחת בקשה למייל:  d052769144@gmail.com.

אנא המתן... פנייתך נשלחת...