ישנו סוד מפורסם שמובא רבות בזוהר הקדוש שנקרא "שם ע"ב" - ע"ב שמות הקודש שיוצאים מג' הפסוקים המובאים בפרשתינו בקריעת ים סוף. ג' הפסוקים המתחילים במילים "ויסע", "ויבא", "ויט" שהם סוד אור החכמה המושפע למלכות בסדר של תיקון קוין. "ויסע" קו ימין, "ויבא" קו שמאל, "ויט" קו אמצעי. והנה סוד הקו האמצעי הוא סוד היהדות, סוד החיבור בין שמים לארץ, שבעבודת האדם הוא מכונה "שכל מעשיו לשם שמים". שם – מרמז על המלכות הנקראת "שם" כי כמו ששמו של החפץ או האדם מגלה לנו את תוכנו, כך המלכות הנקראת "שם" מגלה לנו את השפע. ושמים – מרמז על ספירת התפארת, שהוא בעלה של המלכות. שמים הוא אש-מים, חיבור של שני הפכים. כל מעשיו לשם שמים פירושו חיבור תפארת ומלכות, שהוא נקרא יחוד קוב"ה ושכנתיה, שהזוה"ק קורא לצדיקים המייחדים קוב"ה ושכנתיה "כברא דאשתדל בתר אבוהי ואמיה" - "כמו בן שמשתדל לאחד את אביו ואת אמו". שהבן, ע"י מעשיו הטובים, גורם להוריו אהבה ונחת, ומחמת זה מתייחדים להמשיך שפע נוסף עבור הבנים. וכל זה הוא סוד קו האמצעי, ולכן רק עם ישראל יש להם אור זרוע בנשמותיהם, סגולה וחמדה וכוח לייחד קוב"ה ושכנתיה, מה שאין לאף אומה ולשון, וזהו מאהבת ה' אותנו למעלה מטעם ודעת. ולכן כל מצוותיו ית' שציווה אותנו הוא באופן של קידוש החומר - תפילין מעור בהמה וציצית מצמר ומצוות אכילה ותענוג. כי סוד קו האמצע הוא לקדש את החומר, וכמו שכותב בעל המסילת ישרים, ששבח ועילוי גדול אל החפצים הגשמיים, בהיותם משרתים את עבדי ה'. ובעל הסולם חידד את זה באמרתו שאמר שהמדד אם זה גשמית או רוחניות, זה תלוי לפי הכוונה. שאפילו המעשה יהיה גשמי לגמרי, אם הכוונה תהיה "לשם שמים" יקרא רוחניות, ואם לאו, אפילו יהיה המעשה רוחני, גשמי יחשב. בקריעת ים סוף התגלתה קדושת ישראל בעצם, והתגלה סוד האור זרוע בנשמות ישראל. כי הפסוק אומר "אור זרוע לצדיק", וים סוף נבקע בזכות ארונו של יוסף, שזה רמז שהתגלתה קדושת יוסף הצדיק, המאירה בנשמות ישראל, כמו שהמשנה בנדרים אומרת "הנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל". וההסבר הוא כי יהודי הוא מהול בעצם, שזה סוד שאע"פ שטענו המלאכים: "הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה", אז גילה השי"ת את הסוד של קו האמצעי, שמחבר את כל ההפכים, שזה ישנו רק אצל ישראל. והתגלה שהיבשה זה ים וים זה יבשה, גשמיות זו רוחניות ורוחניות זו גשמיות, שזה יכולים לגלות רק ישראל. ואפשר לרמוז שלכן סוד קו האמצעי מרומז בשם ע"ב, שזה לשון "עביות". כי סוד קו האמצעי להורות "שחושך לא יחשיך ממך", שאין "עביות" בעולם שמסתירה מפני כבודו יתברך, אדרבה רק משמשת כפתילה להאחיז בה את האור העליון והנעים. שנזכה לכך. שבת שלום.