דיבורי נשמה - בא תשע"ח
בא אל פרעה. בספר הזהר מרמז פרעה על ספירת הבינה כי הלא בשורש השורשים מבחינת נצחיותה של התורה, גם פרעה ובלעם הם נצחיים. כי בעולם האצילות, כפי איך שהתורה נלמדת, שם פרעה מרמז על ספירת הבינה. פרעה הוא לשון גילוי "פריעה". "בא אל פרעה" נפרש: בא אל ההתגלות. כל איש צריך לבא לידי התגלות, לגלות כוחות נפשו, לגלות את החיות והשמחה על מידותיו. בינה זו הספירה הראשונה של ספירות המוחין, כי הלא יש ז' ספירות של המידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ועליהן ישנן ג' ספירות המוחין: כתר, חכמה, בינה. בינה מעבירה את השפע של המוחין למידות, "מגלה" את השמחה והחיות על המידות שבנפש האדם. עמלק מפריד בין המידות למוחין, לכן אמר "יעשו עץ גבוה חמישים אמה". "חמישים אמה" מרמז על ספירת הבינה, שהיא נקודת החיבור של המידות והמוחין, ועמלק רצה להפריד בין המוח ללב. וכן, כאן ה' אומר "בא אל פרעה", תבוא אל ספירת הבינה והגילוי ותחבר את המידות עם המוחין. והנה מהו הגילוי של המוחין על המידות? התשובה היא עניין גילוי ההשגחה שה' עושה הכל. כל זמן שאדם חש שהוא פועל ועושה זה נקרא "עצבון ידינו" – יש לו עצבות במעשה ידיו, כי הוא חש שהוא עושה ופועל, והישות והגאווה האלו יוצרות בו חלל ותהום של כאב ושאלות רבות. אבל כשאדם זוכה להשראת השכינה במעשי ידיו, והוא מבין שה' הוא זה ששולח לו את המחשבות והרצונות והכח לעשות ולבחור בטוב, אז הוא מתמלא בשמחה ונועם, כמו שכתוב בפסוק "ויהי נועם ה' עלינו ומעשי ידינו כוננה עלינו" - שמעשה ידינו מתברך בנועם ה' ע"י ההשגה הזו שה' עושה את זה. וזוהי הבחירה של האדם לדעת שה' עושה כל המעשים, גם את ההצלחות וגם את הכשלונות, וזהו גילוי המוחין. והפסוק אומר "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו". פירוש: תבוא אל הגילוי של המוחין, שעניינו השגת ההשגחה ותבין "כי אני הכבדתי את ליבו", היינו, שאני הוא זה שפעלתי והכבדתי על הלב שלא ירצה לעבוד אותי או כן ירצה. היינו, שאני הוא זה ששולט בהחלטיות בכל המעשים אשר נעשים תחת הארץ. והפסוק ממשיך ואומר: "למען שיתי אותותי אלה בקרבו", היינו, ע"י שתשיג שאני הוא זה שמכביד את הלב ופועל כל כרצוני, זה יגרום שהאותיות הקדושות, היינו, השראת הקדושה, תוכלנה לשרות על הלב לנצחיות. כי כל עוד שהאדם חושב שהוא פועל ועושה, אין האותיות והאורות של הקדושה יכולים לשרות בקרבו. אבל ע"י שידע האדם "כי אני הכבדתי את ליבו", היינו, שה' עושה הכל – או אז יכול לזכות "למען שיתי אותותי אלה בקרבו", שישרה הקדושה בקרבו לנצחיות. כי בזמן שאדם הוא במצב נמוך, אז זה נבחן, שיוצא ונכנס כל הזמן מהקדושה, אבל כשזוכה לסוד ההשגחה שה' עושה הכל, אז זה "ביאה לנצחיות", שזה סוד המוחין, וזה שיעור הכתוב "בא אל פרעה" – שתזכה לבחי' ביאה לנצחיות בלי יציאות חוץ לקדושה, כך תדע שה' עושה הכל.
