"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (יואל אופנהיימר)


הפסוק של הפרשה:  (דברים לב)

(ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:

 

פשט הפסוק:

ה"צור" [כינוי לה'] פועל תמיד בצדק גמור, וגומל בשכר ועונש לכל נברא בדיוק נמרץ על כל מצווה ועל כל עבירה.

 

האגדה על  הפסוק:  (מדרש תהלים מזמור קיט)

אמר שלמה המלך: "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו" (משלי כ), ואם בניו אשריהם בעבורו, הוא על אחת כמה וכמה. והקב"ה לא בקש מאברהם אלא שיהיה תמים, שנאמר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז), וכן אמר משה לישראל, "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶקיךָ" (דברים יח), "לפני ה' א-להיך" לא כתוב כאן אלא "עם ה' א-להיך". אם היית תמים הרי אתה עם ה' אלהיך. למה? שאף הוא תמים, שנאמר בו [בפסוק שלנו]: "הַצּוּר  תָּמִים פָּעֳלו"ֹ, וישראל תמימים, והתורה תמימה, שנאמר "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה" (תהלים יט) ... לכן נאמר: "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'" (תהלים קיט) [האדם התמים מתחבר לקב"ה ולתורתו כי גם הם תמימים].  בתמימות קבלו ישראל את התורה, אמר להם: "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ז), ולא אמר להם למה, אלא קבלו עליהם.

 

נקודות למחשבה:

בעברית מדוברת, המילה "תמים" מתארת אדם נאיבי, המאמין לסיפורים בלתי סבירים, וקל לניצול על ידי אנשים רמאים. לעומת זאת, באגדה שלנו אותה המילה מאפיינת תכונה יסודית ושותפה לבורא, לעם ישראל ולתורתו! זאת ועוד, מתוארת התמימות כמדרגה עליונה שרק צדיקים מובחרים מסוגלים להשיג. ננסה להבין את משמעות התמימות ביהדות . 

• התורה מצווה להביא כקרבן פסח "שֶׂה תָמִים" (שמות יב), ורש"י במקום מסביר: "תמים: בלא מום".  [בהמה בעלת מום אינה כשרה לקרבן]. על פי אותו עיקרון מסביר רש"י את הפסוק "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" כבקשה מאברהם לקיים מצוות המילה, ודורש: "ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני". על פי הסבר זה, התמימות היא  השלמות הגופנית האידיאלית של הבהמה או של האדם. ברית המילה מסירה את האבר המיותר מהגוף ומאפשרת להשיג את הצורה ההרמונית של האדם.
• בנוסף מתארת התמימות מצב של שלמות נפשית. על אותו פסוק בספר בראשית מסביר רבנו בחיי את תכונת אברהם אבינו: "ודע כי נקרא 'תמים' מי שתוכו כברו, ופיו ולבו שוים". כאשר הדיבור והמעשים של האדם בהתאמה עם מחשבותיו, הרי שהם מהווים מבנה שלם ותמים.  
בערב יום כיפור אנו נדרשים לעסוק בתשובה ובחשבון נפש. דרך התשובה הבסיסית היא "סור מרע ועשה טוב": להתרחק מהעבירות והרע שאנו רגילים אליו,  ולהוסיף מצוות ומעשים טובים שלא עשינו עד כאן. אבל יש גם את ה"איך" מקיימים מצוות. לדוגמה, לא פעם דורשת מאתנו מצווה של גמילות חסדים ויתור על זמן, כסף או רכוש. ולעיתים אנו מקיימים את המצווה בלב כבד או חצוי. אם נוותר לשני עם חיוך ומילים טובות נפתיע ונופתע מהתגובה של הזולת. בנקודה הזו תהליך התשובה יביא אותנו למדרגת התמימות של הלב עם מעשה המצווה, בטוּב, בשמחה ובנחת.
 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...