"אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם" (יואל אופנהיימר)


הפסוק של הפרשה:  (דברים ל)

(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:

 

פשט הפסוק:

הקב"ה יכול לעצור את הפורענות בטרם היא פוגעת בחוטא אם עושה תשובה אך היא תפגע ברשעים.

 

האגדה על  הפסוק:  (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח)

יש גבור במדינה, בשעה שהחץ יוצא מידו עוד לא יכול להחזירו. אליו אבל הקב"ה אינו כן, אלא כשאין ישראל עושים רצונו, כביכול גזרה יוצאה מלפניו שנאמר: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" [בפסוק שלנו]. עשו תשובה, מיד הוא מחזירה שנאמר: "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי". או שומע אני שהוא מחזירה ריקם? תלמוד לומר: "אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי", ועל מי הוא מחזירה? על אומות העולם שנאמר:  "וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם".

 

נקודות למחשבה:

הבחירה חופשית נמנת בין יסודות האמונה היהודית. עליה מושתת כל המבנה המוסרי של התורה ושל האנושות וגם המושגים של שכר ועונש. בעיני פרשנים רבים, היא נובעת מהיותו האדם נברא "בצלם אלוקים", כפי שמסביר המהר"ל מפראג:  "יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה" (דרך חיים). אמנם, מפורסמת הסתירה הקיימת לכאורה בין ידיעה [יכולת הקב"ה לראות את העתיד עד סוף הדורות] לבין הבחירה [הבחירה החופשית הניתנת לאדם]. על פניו איך תתכן בחירה חופשית אם הקב"ה יודע מראש מה האדם הולך להחליט? ובכן אגדתנו מגדירה דברים שנקבעים לפני לידת האדם, כמו עושר, חכמה, וכישורים אחרים. לעומת זאת, בחירת הדרך הערכית שילך בו האדם אינה קבועה  מראש, וניתנת להחלטתו הבלעדית שלנו. וחכמינו אמרו: "הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים" (ברכות לג ב), וגם: "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות פרק ג). במילים אחרות, גם אם הקב"ה רואה את העתיד, הדבר אינו פוגע ביכולתו של האדם להכריע בין טוב ורע בחופשיות.

על פי שיטתו של הרב יהודה אשלג הסתירה בין ידיעה ובחירה היא שטחית בלבד. הקב"ה קובע שיש לבריאה תכלית וסיום, כאשר כל הנבראים יכירו בה' וידבקו בו. אז יגיע העולם למצב של שלמות, שלום, ואושר שמעל לכל דימיון. המטרה מסומנת והיא בלתי נמנעת, כי היא תכלית הבריאה עצמה, וניתן להגיד שבילדיה לא הייתה בריאה כלל. אמנם נשאר לאדם החופש של בחירת הדרך להגיע ליעד. אם ירצה, יבחר בדרך האהבה  עצמית (אגואיזם) וריחוק מהבורא, שיביא עליו צער וייסורים שיחזירו אותו לדרך הנכונה. ואם ירצה, יבחר בדרך אהבת הזולת (אלטרואיזם) וקרבת הבורא שיוביל אותו בשמחה ואושר אל היעד. זאת הבחירה שבידי האדם: הדרך ולא המטרה...

הרב אשלג מוסיף עוד מימד להבנת הנושא. תנאי הוא לקיום הבחירה החופשית, שהקב"ה יעלם מתודעתנו הגשמית [מילת העולם  באה משורש ע.ל.ם] . והנביא אומר: "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (ישעיהו מה). אם הנהגת הבורא הייתה גלויה ומיידית, כל רשע היה נענש במקום, וכל צדיק היה זוכה בתענוג עילאי. הסתרת ההנהגה האלוקית הוא צעד של ויתור עצום מתוך אהבה של בורא לנבראים, על מנת שיוכלו לקנות בכוחות עצמם את מדרגותם הרוחניות בחופשיות ובעצמאות.

אנא המתן... פנייתך נשלחת...