לפתוח את שפע הברכות (יואל אופנהיימר)


הפסוק של הפרשה:  (דברים פרק כח פסוק יב)

יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ...

 

האגדה על הפסוק:  (תלמוד בבלי מסכת תענית דף ב עמוד א)

אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו  ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה [יולדת], ומפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים – ככתוב: [בפסוק שלנו] "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו". מפתח של חיה מאיפה? – ככתוב: "ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה". מפתח של תחיית המתים מאיפה? - ככתוב "וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם".

 

פירוש: 

פשט הפסוק: הגשם הוא סימן ברכה מובהק שהבורא מוריד לעולם. החברה החקלאית של התנ"ך הייתה תלויה לחלוטין בחסדי השמיים לצמיחת גידולי השדה. משמעות בצורת הייתה עוני, רעב ואפילו מוות. אבל פתיחת "אוצר השמיים" אינה תופעה מטאורולוגית פשוטה. בעיני התורה כל ברכה (חומרית או רוחנית) שמעניקים לאדם או לאנושות כולה הינה תוצאה של מעשים טובים. ולכן הפרק מתחיל בהתניה ברורה:  (א) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... ולאחר מכן מוזכרות שלל של ברכות:   ...(יא) וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ...

האגדה שלנו באה לחזק נקודה זו: הברכות השונות המוזכרות הן תוצאה של התנהגות ראויה של האדם. רק לאדם הכוח לגרום לא-להים לפתוח את האוצר הנעול, להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: מפתח הגשמים תלוי בקיום התורה והמצוות (כפי שלמדנו), מפתח הפוריות תלוי בתפילת האישה ומפתח תחיית המתים תלוי בזכויות שהאדם צובר בחייו.

 

נקודות למחשבה:

בתפיסה היהודית העולם מהווה מערכת אחת גדולה שבה כל החלקים משפיעים אחד על השני. קיים קשר הדוק ושותפות בין האדם לבורא בהשפעה על המאורעות הבאים לעולם. אם השותפות קיימת באות הברכות. אם השותפות מתפרקת באות הקללות. לכן אחד הפרושים של המילה "מצווה" הוא השורש "צוות", ביחד.  התנאי של הבורא להשפיע טוב לעולם הוא השתדלותו של האדם, בקשתו, תפילתו.

ובחזרה לנושא הגשם. חייבים לשים לב למאפיין גיאוגרפי מאוד מיוחד של ארצנו.  ארץ ישראל  נמצאת על התפר שבין אזור גשום (לבנון, טורקיה) לאזור מדברי צחיח (נגב, סיני, וחצי האי ערב). ובשונה מתושבי ארצות אלה שיודעים שלא משנה מה הם יעשו, תמיד יהיה גשום או תמיד יהיה יבש - בארץ ישראל המצב משתנה משנה  לשנה, הפכפך ולא בטוח. חוסר ודאות גדול זה מביא באופן טבעי את האדם הישראלי להפנות את עיניו לשמיים ולבקש את ברכת ה'.
 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...