האשה האהובה והאשה השנואה - שני כוחות באדם (יפעת אדלר)

"כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה..." (דברים כ"א, ט"ו)

מי הן שתי הנשים האלו? אומר המדרש: "כי תהיין לאיש" – זה הקב"ה, 'אהובה' – אלו העכו"ם שמראה להם פנים, 'שנואה' – אלו ישראל שמסתיר מהם פנים". מדרש זה נראה במבט ראשון תמוה ביותר. האם יתכן שישראל שנואים? וכיצד יתכן שהקב"ה מראה פניו לעכו"ם ומסתיר פניו מישראל? הרי נאמר במפורש: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". מסביר הרב ברוך שלום אשלג זצ"ל ב"ברכה ושלום" מאמר תכ"ט:

"יש באדם שני כוחות: א) הרצון לקבל לתועלת עצמו. ב) הרצון להשפיע, היינו לעשות הכול לתועלת ה'. וב' אלו נקראים "שתי נשים". כלומר, יש להבחין באדם בחינת ע' אומות העולם וגם בחינת ישראל. ואומות העולם אנו מייחסים לרצון לקבל לתועלת עצמו, ובחינת ישראל אנו מייחסים לרצון להשפיע לה'. ויש לדעת שאלו ב' רצונות הנ"ל באים מלמעלה, היינו שרק ה' הוא הנותן אותם, ואין זה בידי אדם לקחת אותם לבד בכוחות עצמו. אלא הכוח הראשון הנקרא רצון לקבל לעצמו בא לאדם בלי יגיעה, אלא תיכף מעת היוולדו יש לו כבר הכוח הזה. מה שאין כן הכוח הב' שהוא הרצון להשפיע אינו בא מלמעלה בלי יגיעה, דהאדם צריך מקודם לחפש עצות איך להשיג אותו, ורק אח"כ הוא מקבל את הרצון להשפיע מלמעלה, אבל בלי יגיעה לא נותנים."

הרצון לקבל לתועלת עצמו נקרא בחינת עכו"ם, מכיוון שהאדם למעשה עובד את רצונותיו שלו ולא את רצון ה'. הרצון הזה אהוב על ידינו, והתענוג שבו גלוי לעינינו. כשאנחנו עובדים למען התועלת העצמית שלנו, יש בנו רצון טבעי ואהבה לעבודה הזאת ולכן רצון זה מכונה "אשה אהובה".

לעומת זאת, הרצון להשפיע נקרא בחינת ישראל, מכיוון שזוהי עבודה לשם שמיים, עבודה למען עשיית רצון הבורא ודבקות בו. הרצון להשפיע מנוגד לרצון שלנו לקבל תועלת לעצמנו, התועלת והתענוג שבו נסתרים מעינינו והוא אף עלול לעורר בנו התנגדות גדולה, ולכן הוא מכונה "אשה שנואה". ממשיך ומסביר הרב"ש:

"...נמצא לפי זה, שכל היגיעה שהאדם נותן בתורה ומצוות היא בכדי להשיג את החיסרון של הרצון להשפיע... כמו כן האדם צריך להגיע לידי הרגשה שאם אין לו הרצון להשפיע, שבזה הוא יכול לבוא לידי מצב של דבקות בה', גם כן אין לו חיים והנאה בעולם הזה, היינו, שהוא רואה שאין לו סיפוק בחיים, לכן הוא רוצה להגיע לשלימות. כי בטח יש בבריאה טוב ועונג, אלא בלי הרצון להשפיע אין האדם יכול לבוא לשלימות. המצב הזה נקרא חיסרון וצורך, ובזמן שיש לאדם חיסרון כזה, אז הוא מקבל מלמעלה מהקב"ה את הרצון הב' הנקרא רצון להשפיע.”

היגיעה שלנו בתורה ובמצוות לשם שמיים מסייעת לנו לזכך את עצמנו ולהשיג את החיסרון שלנו ברצון להשפיע, ואז הקב"ה מסייע לנו ונותן לנו מלמעלה את הרצון הב', הרצון להשפיע. כדי שהעבודה שלנו תהיה מתוך יגיעה לשם שמיים ולא לשם התענוג והתועלת שלנו – הקב"ה מסתיר מאיתנו את הטוב והעונג שבתורה ובמצוות.

בין כוח אומות העולם לבין כוח ישראל שבקרבנו יש מלחמה מתמדת. יש לנו ירידות שבהן הרצון לקבל גובר ויש עליות שבהן גובר הרצון להשפיע. אך אל לנו להתייאש. גם לירידות יש מטרה, וגם  את הירידות הקב"ה שולח אלינו כדי לאפשר לנו לעלות ולהתקדם. בלי הירידות היינו עלולים להיות שמחים במצבנו, לקפוא על השמרים ולא לשאוף לעלות עוד ועוד בדבקות לקב"ה. מתוך הירידות אנחנו חשים בחיסרון שלנו ומתפללים לקב"ה שיסייע לנו וייתן לנו סיוע כוח התגברות על הרצון לקבל ולהכניע אותו. וכך שני הכוחות הטמונים בנו והמלחמה ביניהם מסייעים לנו להמשיך לשאוף לעלות מעלה מעלה לדבקות בה' יתברך.

 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...