כבוד הבורא מול שלום בית (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה (במדבר ה) : (כג) וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים:
פשט הפסוק : בודקים אישה סוטה על ידי שתיית מים, שבו מחקו כתב המכיל את שם ה' .
האגדה על הפסוק (במדבר רבה ט כ - מתורגם מארמית).
רבי מאיר [בעל הנס] היה דורש בבית הכנסת בכל ליל שבת, והייתה שם אישה אחת שהייתה לומדת אצלו. יום אחד התארכה הדרשה, הלכה האישה ובאה לביתה וגילתה שהנר כבר כבה. אמר לה בעלה: איפה היית?! אמרה לו: שמעתי את הדרשה. אמר לה: אני נשבע שלא תיכנסי לכאן עד שתלכי ותירקי בפניו של הדרשן. התגלה הדבר לרבי מאיר ברוח הקודש, ועשה את עצמו חולה בעיניו... באה אליו... אמר לה: 'רוקי בתוך עיני שבע פעמים, וזה יעזור לה'. אחרי שירקה, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת לי פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים!' אמרו לו תלמידיו: 'רבי!... אילו אמרת לנו, היינו שולחים ומביאים אותו ומלקים אותו על הספסל עד שיחזיר את אשתו!' אמר להם: 'לא יהא כבוד מאיר גדול מכבוד קונו [הקב"ה], ומה אם שם הקודש, שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שימחה על המים [בפסוק שלנו], בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?!"
נקודות למחשבה
אישה שהוזהרה על ידי בעלה שלא תסתתר עם אדם מסוים, והיא בכל זאת הסתתרה עם אותו אדם במשך זמן שיש לחשוד בה, נקראת "סוטה", וחשודה בזנות, ואסור לבני הזוג לקיים חיי אישות. אם האישה מודה במעשה, היא מתגרשת מבעלה. אם היא מכחישה, עליה לעבור תהליך של בדיקה בבית המקדש שיכריע אם היא דוברת אמת. טובלים במים קדושים קלף שעליו כתובים פסוקים של פרשת סוטה ובהם שם ה'. לאחר שהכתב נמחק, משקים את האישה במים "המרים המאררים" אלה. אם האישה שיקרה ונמצאת טמאה, היא מתה במקום. אם היא נמצאת טהורה, היא מתברכת בריפוי המחלות שלה.
- בין השאלות הרבות שמעוררת הפרשה: האם רוח הקינה שתקף את הבעל בא ממקום רציונאלי? למה האישה בכל זאת התאחדה עם גבר זר למרות הזהרתו של בעלה? למה לאחר המעשה מעדיף הבעל - במקום לגרש את אשתו - לתת סיכוי נוסף לחיי הנישואים? על כל פנים, הזוג המגיע למעמד המביך והנורא של בדיקת המים המרים, הוא זוג הנמצא במשבר עמוק של חוסר אמון הדדי. כל מגמת בית הדין המטפל בתביעת הבעל, הוא לשכנע את האישה להודות במעשה ולא לעבור את התהליך משתי סיבות: למנוע פגיעתה על ידי המים המרים, ולמנוע את הביזיון הגדול של מחיקת שם ה' הקדוש.
- שתיית המים הוא "צעד בונה אמון" היחיד היכול להציל את הזוג שלפנינו. הקב"ה מוכן למחול על כבודו כדי לעשות שלום בין איש ואשתו. זו תכונה יסודית של הבורא כפי שמסביר רבי משה קורדובירו (מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16) בספרו "תומר דבורה": "והרי אין סבלן ועניו כאלוקינו ..., ולא יכנס לפניו שום פגם, ולא עוֹן ולא דין, ושום מידה מונעת מלהשגיח ולהשפיע ולהטיב תדיר". במילים אחרות, הכבוד הוא ערך חשוב, אך הוא מתגמד לנוכח הצורך לעשות טוב, להשכין שלום בין אדם וחברו בכלל, ואיש ואשתו בפרט.
