השביל בענן (יואל אופנהיימר)
הפסוק של הפרשה (שמות מ)
(לה) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
פשט הפסוק
ענן כבוד מכסה את המשכן כסימן לנוכחות אלוקית, ומונע ממשה רבנו להיכנס פנימה.
האגדה על הפסוק: (תלמוד בבלי מסכת יומא דף ד עמוד ב)
אמר רבי זריקא רבי אלעזר רמי: כתוב [בפסוק שלנו] "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" וכתוב [בעת מתן תורה]: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר" (שמות כד). מלמד שתפסו הקדוש ברוך הוא למשה והביאו בענן. דבי רבי ישמעאל תנא: נאמר כאן "בתוך" ונאמר להלן "בתוך": "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שמות יד). מה להלן שביל, דכתוב "וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה" - אף כאן שביל. "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו". למה הקדים קריאה לדיבור? לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו.
נקודות למחשבה
במקומות רבים מתלווה התגלות של הקב"ה בהופעה של ענן. בזמן מתן תורה "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט), בעת התגלות מידות הרחמים למשה רבנו "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'" (שמות לד), ובחנוכת המשכן "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". הענן ממלא כלפי השכינה (נוכחות ה' בעולם) תפקיד דומה לזה של הבגד עבור האדם. אכן, ללבוש פעולה כפולה ומנוגדת: מצד אחד הוא מסתיר את הגוף, אך מצד שני מאפשר לאדם לצאת ולהיחשף לעיני כל. כך גם הענן כלפי השכינה, שמצד אחד מונע אפשרות "לראות" משהו מההתגלות האלוקית, ומצד שני, מסמן את מקום הופעתו בעולם! וכמו שבענן גשמי מאבדים כל יכולת של אחיזה בסימני הכר של השטח, כך גם אל מול הגילוי האלוקי, עלול האדם לאבד את היכולת החושית והרגשית האנושית הבסיסית. אגדתנו מלמדת שהקב"ה הזמין את משה להיפגש איתו בתוך הענן, ולשם כך הכין לו שביל מיוחד שיאפשר לו להיכנס בבטחה לאיזור בלתי נודע ומאיים זה.
- גם בקריעת ים סוף, נוצר שביל של יבשה עבור בני ישראל. והמים שעלולים להיות מקום של טביעה ומוות הופכים להיות חומה מגינה לחיים מימין ומשמאל. השביל בים מאפשר מעבר בין מקום המצור והחרדה למקום המרחב והחופש. וגם השביל שנפתח למשה בהר סיני מוביל אותו מהחושך של עולם ללא תורה, לאור של ההתגלות ונגיעה באמת.
- עבור האדם המחפש משמעות, נראית נשמת העולם כעטופה בענן סמיך בלתי חדיר. קשה להרגיש שמאחורי האירועים ההיסטוריים, מעשי האנשים ותופעות הטבע עומדת מהות אלוקית אחת, המנהיגה ומכוונת את העולם אל עבר מטרה אחת ויחידה: אושר ושלום לאנושות ולבריאה כולה! ומסבירים שמקור המילה "עולם" היא מהמילה "העלֵם" – הסתרה וכיסוי של הפנימיות הרוחנית של הדברים על ידי המציאות הגשמית. כדי להתחיל ולהתקדם לעבר ההבנה הרוחנית של המציאות על האדם לפרוץ לעצמו שביל בענן. וכדוגמת השביל של בני ישראל בים, על השביל להיות ישר ואמצעי בין ימין ושמאל. הדרך הנכונה היא מתינות, מיזוג בין הפכים של גשמי ורוחני, מלאכה ותורה, חשיבה ומעשה, אהבה ויראה. ומסביר הרמב"ם בנושא עבודת המידות: "הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה [מידה] ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו" (הלכות דעות פרק א).
