וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (יואל אופנהיימר)

הפסוק של הפרשה:  (שמות פרק כה פסוק ח)

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:

 

פשט הפסוק:

ה' מצווה לבני ישראל להקים לו בית מקדש שישמש לו משכן בעולם.

 

האגדה על  הפסוק:  (מדרש תנחומא פרשת נשא)

אמר רבי שמואל בר נחמן:  בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו [חשק שיהיה לו] דירה בתחתונים [בעולם הזה]  כמו שיש בעליונים [בעולמות העליונים]. ברא את האדם וצווה אותו ואמר לו:  "... מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל: וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת:" (בראשית  ב), ועבר על צוויו, אמר לו הקב"ה כך הייתי מתאוה שיהיה לי דירה בתחתונים כמו שיש לי בעליונים ודבר אחד צוויתי אותך ולא שמרת אותו, מיד סלק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון. עמד קין והרג את הבל, מיד סלק שכינתו לרקיע שני וכו' [אנוש לרקיע שלישי, דור המבול לרקיע רביעי, דור הפלגה לרקיע חמישי, סדום לרקיע ששי, מצריים בימי אברהם לרקיע שביעי. (ילקוט שמעוני תהילים)] אמר הקב"ה שבעה רקיעים בראתי ועד עכשיו יש רשעים לעמוד בה. [בשל מעשה הרשעים, השכינה נשארת ברקיע השביעי] מה עשה? קפל את כל הדורות הראשונים הרשעים, והעמיד אברהם. כיון שהעמיד אברהם סיגל מעשים טובים ירד הקב"ה מן רקיע שביעי לששי. עמד יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח [בעת העקדה] ירד מששי לחמישי וכו' ( לוי, קהת, עמרם, משה, כל אחד במעשיו הטובים הוריד את השכינה חזרה] עמד משה והורידה לארץ שנאמר  "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר" (שמות יט) וכתוב "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה" (שיר השירים ה), אימתי? כשהוקם המשכן.

 

נקודות למחשבה:

בפסוק שלנו יש קושי דקדוקי: היה צריך להיות כתוב "ושכנתי בתוכו" (במשכן) אבל כתוב "ושכנתי בתוכם". הקב"ה אינו זקוק לבית על הארץ, הרי כתוב שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו! (ילקוט שמעוני ויצא) לכן ה' מעוניין לשכון במקום אחד: בתוכם, בתוך בני ישראל, וזאת דירתו בתחתונים!  השכינה (הנוכחות האלוקית בעולם) אינה זקוקה למבנה של אבנים ועצים שיכין לה האדם. אך היא זקוקה לשותפות האדם כדי להופיע במציאות. כפי שהמדרש מתאר, גלות השכינה מהעולם נגרמה על ידי מעשי הרשעים ורק הצדיקים מושכים את השכינה חזרה לעולם. הקב"ה אינו מעוניין בפולחן דתי של קרבנות ותפילות ללא עבודת הנפש והמידות! כפי שהנביא ישעיהו מבטא רעיון זה בלשונו החריפה (ישעיהו א): "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם [קרבנות] יֹאמַר ה'... כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם? ...לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת [קרבן] שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי ... וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ". הקב"ה רוצה לפני הכול שהאדם יחזור בתשובה בלב שלם וטהור. האדם צריך לעסוק במצוות בין אדם לחברו וכפי שהנביא ממשיך: "רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ: לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:" ורק אז יתקבלו התפילות  ועבודת הקרבנות בבית המקדש הבנוי והשלם כפי שכתוב בהמשך הנבואה:" צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...