קוצר רוח ועבודה קשה (יואל אופנהיימר)


הפסוק של הפרשה:  (שמות פרק ו פסוק ט)

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה:

 

פשט הפסוק:

ה' מצווה את משה לבשר לבני ישראל את הגאולה הקרובה מעבדות מצרים. אך העם לא הקשיב לו בשל העבודה הקשה.

 

האגדה על  הפסוק:  (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה ה)

ר' יהודה בן בתירא אומר: " וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? נולד לך בן זכר, [או אדונך] מוציאך לחירות ואינו שמח? אם כן למה נאמר:" וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה"? אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה שנאמר:" וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם " (יחזקאל כ ז) [לכן כתוב]: " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ו יג): צום [צווה אתם] לפרוש מעבודה זרה:

 

נקודות למחשבה:

הפסוק שלנו מעלה שאלה מטרידה ועמוקה : למה יש אנשים שאינם מאמינים ואינם מפנים מקום לבורא בחייהם?
• על פי הפשט, בני ישראל לא שמעו למשה שדיבר על גאולה קרובה בגלל מצבו החברתי של העבד: אדם הנתון למרותו של אדם אחר טרוד באופן בלעדי לספק את צרכי אדוניו - זו "עֲבֹדָה הקָשָׁה". אפילו זמנו אינו ברשותו, והוא אינו יכול להתפנות לשמוע את דבר ה' על פי הנביא וזו הבחינה של "קֹּצֶר הרוּחַ".
• המדרש מוסיף מימד רוחני ומסביר שבני ישראל לא שמעו למשה בשל המצב הנפשי שלהם. מסבירים שבני ישראל במצריים היו שרויים במדרגה ארבעים ותשע של הטומאה ואם היו יורדים למדרגה האחרונה – מדרגת החמישים, לא היו נגאלים. המדרש שלנו מדגיש שהם היו נגועים בעבודת האלילים של מצרים: "העֲבֹדָה הקָשָׁה", ולא היו מעוניינים לפרוש ממנה ומביטויי הטומאה האחרים של התרבות המצרית. הם היו עסוקים רוב זמנם בתאוות הגשמיות וזנחו את העסוק ברוחניות וזו הבחינה של  "קֹּצֶר הרוּחַ".
על מנת לפתח את כוחות האמונה, צריך האדם לעבור שינוי בתפיסת עולם ולשלוט על המחשבות שלו. הוא צריך להמעיט את עיסוקיו בענייני העולם ולפנות מקום  לעיסוק בשאלות של מהות : מי אני? לאן אני הולך? למה אני בעולם ומה היעוד שלי?
• עוד לקח גדול בנוגע ליחס שלנו לזולת ניתן ללמוד מהפסוק שלנו. אנשים רבים מתקשים להקשיב למה שאומרים להם. בזמן שהשני מדבר הם מתנתקים, חושבים על דברים אחרים  או קוטעים את השני לפני שהוא הספיק לסיים את דבריו.  התנהגות זו נובעת בדרך כלל מ"עבודה קשה" של המחשבות שלנו שמשתלטות עלינו. אך אנו גם חשים חוסר סבלנות, "קֹּצֶר הרוּחַ", בזמן שאומרים לנו דברים שלא מעניינים אתנו או שנראים לנו לא חשובים. אם נסיר את שני מכשולים אלה, נוכל להשיג יכולת של הקשבה והבנת השני יותר טובה. 
 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...