בסוד הלשון - פרשת וישב לאור חג האורים (יוסף בלו)
פרשת וישב לאור חג האורים
בשבוע הבא לאחר קריאת התורה של פרשת וישב, נדליק נר ראשון של חג החנוכה, אותיות הח"ן [ר"ת החכמת נסתר] הויה. מה שמרמז על כך ששם ה' הנודע לנו בתורה מסתיר חכמה ללא קצה, וניתן לגלות וללמוד על נושא זה דווקא מתוך ספרי הסוד הקדושים. ידוע כי חג החנוכה נקרא על חנוכת המזבח וטיהור בית המקדש כאשר חנו המקבים בירושלים ב- כ"ה כסלו. "הבן איש חי" כותב שהתיבה ה - כה' של התורה היא המילה אור, לכן אין זה פלא כי חג החנוכה נקרא גם חג האורים. אלו מלמדים שאם עיני הקוראים חונים באמת בתורה, ה' חוננם מתנת חינם של אור, כמו מתוך להבת האש המשמחת לאחר הדלקת נרות החנוכייה.
יגעתי ומצאתי שלביבה אותיות בלב יה, גימטריא בלב גאוה וגם הב להבה. באמצעות הרמזים ניתן לכוון שיש לחבר את לבבנו אל יה הבורא, ובאמצעות למוד תורתו ניתן לקבל ניצוץ להבה שיכלה באש את מה שבנו והוא הרצון לקבל הנאה ברשות הרבים וברשות היחיד והם הגאוה והאגו.
יגעתי ומצאתי שסופגניה אותיות גן יהוסף וגם סוף היג[ו]ן. באמצעות הרמזים ניתן לכוון על יוסף ולקבל עידוד. כי למרות הייסורים והבושה שספגנו בגולה, נזכה להבין הכל בעת סוף היגון והסבל דווקא בזמן הגאולה. ולעתיד לבוא בגמר התיקון נזכה גם בשכר על היגיעה שהייתה בעת החשיכה לא מתוך בושה אלא מתוך השתוות צורה אל הבורא, להיות משפיעים כמוהו. שהרי בוודאי בזמן התיקון כבר עתידים עם ישראל לקנות את תכונת האהבה שאינה תלויה בדבר. האהבה הזאת היא התכלית המטרתית של ה' היא ברורה ואותה יש לקנות.
פרשת וישב אותיות וי שב, מה שמרמז על קריאת וי של כאב של כל משפחת ישראל על מעשה מכירת יוסף הצדיק, אשר ישב בבור פעמיים. למרות הכל יוסף לא נשבר וזאת בזכות החכמה, שהעביר לו יעקב בעת שישב ללמוד בישיבות שם ועבר. רמז נוסף וישב גימטריא הב שוה המרמז על יוסף שקיבל על עצמו לקיים את "שיויתי ה' לנגדי תמיד", לכן הצליח מתוך אמונה להתמודד עם כל מה שעבר עליו ושמו הלך לפניו. רמז נוסף וישב גימטריא הבושה. ואכן בפרשה נכתב על יהודה, אשר התגבר על הבושה כאשר שפט את תמר והודה על האמת. למעשה הוא ייבם את תמר כלתו, אשר התכוונה למסור את נפשה ולהישרף על מוקד האש, רק בכדי שלא לבייש שופט בישראל. ומתולדות הזיווג של יהודה עם תמר נולד לימים המשיח דוד המלך לבית יהודה. כלומר הקב"ה כבר משיב לנו תשובה מידית בפרשה גם לשאלת מצב עם ישראל באחרית הימים. התשובה היא התגלות משיח בן דוד בפרהסיה ובע"ה בקרוב מאוד.
"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג). רש"י מפרש: "בן זקונים - שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו". בעל הטורים כותב על כתנת "פסים – נוטריקון: פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים". מה שמרמז, כי מבין הסיבות למכירתו של יוסף וההתגלגלות שלו למצרים היא שיעקב הראה לכל לא רק פנימית אלא גם חיצונית שהעדיף את יוסף על פני אחיו. לכן, הם קנאו בו ושנאו אותו. "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם"(בראשית לז, לא). כך השיבו הבנים ליעקב, מה שגרם לו להתאבל שנים רבות על יוסף שאהב כל כך, כי היה נעדר לקבורה.
יגעתי ומצאתי כי פסים אותיות ים ס[ו]ף וגם גימטריא ס[ו]ף הגאולה. מה שמרמז שמה שהתחיל אצל יוסף בחלום ודמיון סופו היה התגשמות במציאות. יעקב גער ביוסף שסיפר את חלומו: על אחד עשר הכוכבים, השמש והירח משתחווים לו. אבל "וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר" (בראשית לז, יא). אונקלוס מתרגם את הפועל שמר בתיבה נטר. שמר גימטריא גואל שר, נטר אותיות נר ט (ידוע כי הספירה התשיעית מכתר היא יסוד המקושרת ליוסף הצדיק אשר שמר את הברית). יעקב השתוקק להשראה בכדי לפתור את הנסתר בחלומו של יוסף ולא ראה בחלום כשיגעון גדלות, כי בסוף היה יוסף שר משנה למלך והיה הגואל של כל העולם והיה כנר המאיר לכולם בחוכמה. רמז נוסף, צירוף שמר נטר אותיות מט שר נר, מה שמרמז על תחילת גלות בני ישראל במצרים בתוך מט שערי טומאה, וגאולת עם ישראל הייתה לאחר קריעת ים סוף אך ה' מלמד אותנו כי הגאולה האמתית היא בסוף, בגמר התיקון.
רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב כותב על החלום הנ"ל: "אף על פי שכל הצדיקים עוסקים בזה, להמשיך השגות אלוקות על ידי צמצומים, אבל כלם צריכין לקבל השגות אלוקות מזה הצדיק שיכול לעשות בחוכמתו צמצומים נפלאים כאלה עד שיכול לקרב כל הנפשות הרחוקות. כי הוא בחוכמתו עולה על כלם... עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים הרוצים להתקרב כלם צריכים לקבל ממנו" (הלכות השכמת הבוקר ד, טז).
אז בע"ה שנזכה להתחבר לצדיק יסוד עולם, בכדי להתקרב כולנו באמצעות לבושי חוכמתו לדבוק בה'. ומכסלו להיות כ - סך לו נרות החנוכייה המאירים אותנו להיות אור לגויים מחג האורים לכל השנים הבאות, אכי"ר.
