כופר וכפרה (יואל אופנהיימר)


הפסוק שלנו:  (בראשית פרק ו)

(יד) עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:

 

פשט הפסוק:

ה' מצווה את נח להכין תיבה שתחזיק מעמד במי המבול.

 

האגדה על  הפסוק:   (מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן לז)

"אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט" (משלי כח): אלו דור המבול, שהיו חוטאין ולא היו מסתכלין שהפורענות באה עליהן, "וּמְבַקְשֵׁי ה' יָבִינוּ כֹל" (שם), זה נח ובניו, ששמעו מהקב"ה שהוא מביא מבול ונתייראו מהקב"ה. בא וראה למה אמר הקב"ה לנח שיעשה תיבה, כדי שיראו אותו שהוא עוסק בה ויעשו תשובה, ואלמלי כך לא היה הקב"ה יכול להציל את נח בשמים או בדברים, אחרי שאמר לו עשה לך תבת עצי גופר [בפסוק שלנו]. (...), ולמה כך, אמר הקב"ה מתוך כך שאני אומר לו עשה תבה והוא עוסק בה, והם מתכנסים אצלו ואומרים לו נח מה אתה עושה, והוא אומר להם תבה, שאמר לי הקב"ה שהוא מביא מבול לעולם שהן מכעיסין אותו, ומתוך כך עושין תשובה, כך הקב"ה מחשב, אבל הן לא היו משגיחין עליו.

 

נקודות למחשבה:

חולקים הפרשנים על הפסוק הראשון של הפרשה "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו". חלק אומרים על המילה "בְּדֹרֹתָיו" שהיא לשבחו של נח, ששמר על מדרגתו בדור של רשעים. וחלק אומרים שזה לגנותו, כי הוא היה צדיק רק יחסית לדורו, ואילו היה חי בדור של אברהם לא היה נחשב כלום. על כל פנים, ובשונה מאברהם אבינו, היוזם, פורץ דרך חדשה, ומוסר את נפשו עליה, מציג נח דגם של צדיק מגיב ולא יוזם. הוא מציית למצוות ה' על בנית התיבה, ואינו יוצא למסע שכנוע להחזיר בתשובה החברה מדרכה הרעה. על פי אגדתנו הסתפק נח לענות לשאלות של הסביבה על מעשה בנית התיבה. והתיבה עצמה בנויה על פי מודל דומה. אין לה אמצעי שיוט עצמאים, כמו מפרש ומשוטים. לא ניתן לכוון אותה, ואפילו אין פתחים להשקיף על עולם, פרט לצוהר קטן. צורתה המלבנית המגושמת אינה מתאימה לתנועה מהירה עצמאית. במילים אחרות, התיבה אינה אוניה, אלא קופסה סגורה שמטרתה היחידה היא לצוף על פני המים ולשרוד את השואה הנוראה המתחוללת בחוץ.
• עוד תיבה אחת מוזכרת בתורה, וגם היא נועדה להגן על החיים מפני המים, מפני המוות, והיא תיבת משה רבינו: "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד" (שמות ב). בשני המקרים יש צורך בציפוי העץ בחומר אטום,  ומסביר רש"י על המילה "כֹּפֶר" בפסוק שלנו: "זפת בלשון ארמי". הרש"ר הירש מסביר שלשורש כ.פ.ר משמעות של כיסוי מגן ומונע השפעה מבחוץ. ולכן ה"כפורת" היא מכסה מזהב שמעל ארון הברית. ובהרחבה, "לכפר" הוא לבטל, לדחות. "הכופר בעיקר" הוא זה שמבטל את יסוד האמונה. "תשלום כֹופר" מבטל את מאסר השבוי. ובהשאלה, כפרת עוונות היא ביטול ודחיית העונש המגיע בגין אותם חטאים. וחז"ל ראו בתיבה נקודת מפגש בין כפירה וכפרה: "מלמד שכפרו ונתחייבו מיתה לשמים וכיפרה עליו תיבתו" (מדרש אגדה בראשית). במילים אחרות, בני משפחת נח כפרו ברצון ה' והיו אמורים להענש במבול, אך התיבה כיפרה עליהם ממוות.
• כל אדם זקוק לתיבה שלו, מקום יבש, חם ומוגן נגד קשיים וסכנות. עבור רובנו, הזוגיות, המשפחה, הבית, הקהילה, המולדת, מהווים מעגלים מחבקים הנותנים בטחון ואפשרות של קיום ושגשוג. אבל אנו גם זקוקים לתיבות רוחניות להגנה ושמירה. לכן נקראת ארון הברית תיבה ומילות התורה תיבות!
 

אנא המתן... פנייתך נשלחת...