דיבורי נשמה - שלח לך תשע"ח
הפסוק אומר "שלח לך". מפרש רש"י "לדעתך, אני איני מצוה לך". אפשר לומר בדרך רמז "שלח לך – לדעתך", היינו, שתשלח ממך את הדעת, היינו, הרצון להבין כל דבר "בתוך הדעת", אלא התדבק בסוד האמונה, שהוא למעלה מהדעת. וזה רמז לכל יהודי שרוצה לזכות לקדושת ארץ ישראל, שזה נקודת היהדות, ספירת המלכות דקדושה. הרי הוא צריך להתדבק באמונה, שסודה הרצון להשפיע במוח ובלב. הרצון להשפיע של המוח בחינתו היא האמונה הגמורה בהנהגתו יתברך עימנו, בכל המצבים, בלי להרהר ח"ו עליו יתברך. והרצון להשפיע בלב, בחינתו היא הרצון להשפיע את התענוגים החושיים המיוחסים לגוף. וא"כ, יש כאן חיבור של ראש וגוף בעבודת הרצון להשפיע, הנקרא עבודת המוחא ועבודת הליבא. המוח נותן כח ללב. הלב הוא מלך הגוף והוא מקבל מהמוח, שהמוח הוא בחינת מלכות דאצילות שנקראת 'אמונה'. אמונה גמטריא 'קב'. המשנה אומרת "הקיטע יוצא בקב שלו", היינו, שלקיטע יש קביים. ק"ב שהוא האמונה נותן כח לרגלים. והיינו, שהרגליים הם ההרגלים של האדם בתענוגות גשמיים, והק"ב, היינו האמונה, שבגמטריא ק"ב, עבודת המוחא, היא סומכת את הרגליים, נותנת כח לעבודת ההשפעה על התענוגים הגשמיים הרמוזים ברגליים. וזהו שהשי"ת אמר למשה רבינו "שלח לך, לדעתך", היינו שתשלח את הדעת, את הרצון להבין, ותדבק באמונה, וזה יעזור למרגלים, היינו לרגליים, להתגבר על התענוגים הגשמיים.
סיכום: ע"י עבודת המוחא, שהוא התחזקות באמונה, המגיעה ע"י דביקות בספרים וסופרים, האדם מקבל כח להתגבר על תאוות חושניות וגשמיות ולשלמות של מח ולב. זה עניין ארץ ישראל.
שבת שלום לכולם.
