דיבורי נשמה - בחוקותי תשע"ח

אם בחוקותי תלכו" - שתהיו עמלים בתורה.

יש בחינה של עולם, שנה, נפש. ובכל אחד מהם יש עניין של יגיעה.  עולם – הכוונה על ארץ ישראל.  שאמרו חז"ל "ארץ ישראל נקנית ביסורים".  שנה – זה מושג הזמן, וכל אחד יש לו זמנים של קטנות, שאז יש לו יגיעה רבה. ויש יגיעה בנפש, נפש – פירושו אדם, וזו יגיעה בשימוש לתלמיד חכם. וכל שלוש היגיעות האלו קשורות עם יגיעת התורה. מבחינת העולם, שזה ארץ ישראל, אמרו חז"ל: "אין תורה כתורתה של ארץ ישראל". ומבחינת הזמן, שזה בחינת שנה, אמרו חז"ל: "תורה שלמדתי בארץ היא שעמדה לי", היינו, התורה שלמדתי בזמנים הקשים היא שעמדה לי. ובעניין הנפש, שהוא יגיעה בשימוש רבו, אמרו חז"ל: "גדולה שימושה יותר מלימודה", ששימוש רבו, הכוונה להיות יחד עם רבו ולישא וליתן עימו בחכמה, ולא רק ללמוד בפני עצמו. אם כן מצאנו ג' יגיעות בג' הבחינות: עולם, שנה, נפש, וכולן קשורות לתורה.

ועומק העניין הוא שהמציאות התחלקה לפרטים רבים מאד, מקומות רבים, נפשות רבות, זמנים רבים, והתורה היא הנקודה ועמוד השדרה שמאחד את כל הזמנים, הנפשות והמקומות לחטיבה אחת. לכן מוצאים שהתורה מדברת ממקומות רבים ונגדיים. מצד אחד - ארץ מצרים, ערוות הארץ, מצד שני - ארץ ישראל.  מצד אחד על נפש כמשה רבינו ע"ה, ומצד שני על בלעם ולבן.  וכן על זמנים שונים מדורות רבים – זמן של אדם הראשון קודם החטא, ודור המבול, וכן דור באי הארץ, ובנין הבית. כי התורה, ע"י שאנו עמלים בה, מאחדים את כל המקומות להיות מקום אחד, וכל הזמנים לזמן אחד, וכל הנפשות לנפש אחת.  וזה עניין גילוי האחדות, שאליה מכוונת היגיעה, שתהיו עמלים בתורה – באחדות כל חלקי התורה – עולם, שנה, נפש - לאחדות אחת.

הדפסה