דיבורי נשמה - תרומה תשע"ח
"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו."
"מאת" אותיות "אמת", "הלב" אותיות "להב". הרצונות והכיסופים הם יסוד נפש האדם, והכלל הוא תמיד שאם יש רצון אמיתי אז יש גם מילוי, כי לא היה מעולם כלי מוכשר וראוי שלא מילא אותו השי"ת באור. והעיקר הוא לזכות לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". שאדם ידע מצבו האמיתי ועי"ז מוצא חן בעיני ה'. חן זה מידתו של יוסף הצדיק, ואמת זה מידתו של יעקב אבינו. וכתוב שיעקב אהב את יוסף מכל בניו. כי מידת האמת שאדם עומד מול ה' עם האמת האמיתית, בלי לטייח, עי"ז זוכה לחן, מידת יוסף הצדיק, שזאת האהבה של יעקב ויוסף, ועי"ז זוכה לנדבת הלב באופן אמיתי, כי הלב והעיניים הם אחד, כמ"ש "עיניים רואות והלב חומד". ועיקר החן נמצא בעיניים, שאדם רואה את המציאות בצורה אמיתית, עי"ז זוכה לרצון אמיתי, ללב אמיתי, שמקבל מילוי אמיתי. במשכן היה את הבריח התיכון, שעובר בתוך כל הקרשים. "קרש" – אותיות "שקר". הבריח התיכון, שזה הקו האמצעי, מידתו של יעקב אבינו, מידת האמת, עובר בתוך כל הקרשים והופך את השקר לקרש לבניין, שבו תהיה השראת השכינה. שקר אין לו רגליים, ובזכות יעקב אבינו אפשר להעמיד את המשכן בבחינת האמת. והכל מתחיל ע"י נדיבות הלב הראשונה בצורה אמיתית.
כתוב בליקוטי מוהר"ן שצריך לצמצם את האש שבלב. ואפשר להסביר שהאמת זהו הצמצום של אש הלב. כי רצון מופרז, אש מופרזת, זה שקר. האמת היא לדעת איך לצמצם את אש הלב שיהיה להשי"ת דירה בתחתונים. האש זהו ראש הד' יסודות, ומידת האמת עושה חיבור בין הד' יסודות. ובית המקדש היה המקום שמחבר בצורה שורשית את הד' יסודות, שהם המידות שבלב, באופן של האמת, באופן של חן, שיגיע לידי מעשה של השפעה לזולתו בפועל ולא רק בתאוריה.
האמת והחן הן החוט המקשר בכל ענייני הקדושה. רואים שנח זה אותיות חן. הוא בנה את התיבה שהייתה מעין בית המקדש. ובוודאי כעת, שבונים את המשכן, הכל נעשה באופן של אמת וחן. ובית המקדש משפיע לכל ישראל את נקודת האמת, שהאדם ידע את מצבו באמת, שרק זה המפתח להיכנס לקדושה. וכן ביהמ"ק משפיע ומגלה לישראל את נקודת החן שכל יהודי, בכל מצב, נושא חן בעיני השי"ת, כמו כלה הנושאת חן בעיני בעלה, ועוד הרבה יותר מזה. ומי שמסתכל בנחמות הנביאים לכנסת ישראל, מבין למראה גודל החיבה של ישראל אצל ה', שאין שום דבר שיכול למנוע את זה. שהשי"ת יזכנו למצוא חן לפניו יתברך.
