העולם מוכרח הוא לבוא לידי תשובה שלמה

"העולם מוכרח הוא לבוא לידי תשובה שלמה."

(הרב אברהם יצחק הכהן  קוק זצ"ל – אורות התשובה פרק ה)

 

כמה תמוהה אמירה זאת! יש בה מעין סתירה פנימית: אם התשובה היא הכרח, מה מעלתה? יתרה מזאת, אם התשובה אינה בחירית, אז למה קיימת מציאות של חטא?  שמא החטא עצמו מחוץ לבחירתנו חס ושלום?

טמון פה סוד גדול, על משקל הכתוב בפרקי אבות: "הכל צפוי והרשות נתונה", שמאתגר אותנו מלב הפרדוקס שבין הבחירה החופשית של האדם אל מול הידיעה הא-לוהית של העתיד.

מסביר רבנו בעל הסולם שאצל הקב"ה אין זמן ולכן עתיד, הווה ועבר נמצאים בסוד האחדות.
מחשבת הבריאה שבה נברא העולם היא "להטיב לנבראים". מחשבה זו היא קדומה לעולם, אך גילויה המלא יהיה רק לעתיד לבוא, כשהעולם יגיע לנקודת גמר התיקון. עבור הבורא, שהוא מעל הזמן, אין הבדל בין מחשבה לקיום המחשבה. ולכן בשונה מהאדם, ברגע ויש מחשבה אצלו יתברך, יש גם קיום של אותה מחשבה במציאות, גם אם בעינינו מבדילים בין הדברים שנים רבות.

בתווך, בין מחשבת הבריאה לגמר התיקון, נבראה עבורנו מציאות של זמן, המאפשרת מצב של קלקול ותיקון, מצב בחירי שבכל רגע יש להחליט בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדוש וטמא, בין מצווה לעבירה. 

הדרך אל היעד ההכרחי של גילוי טוב ה' האין סופי נתונה לרשותנו. אפשר להגיע אליו מהר ובנעימות בחינת "אחישנה" או לאט ובייסורים בחינת "בעיתה". אבל היעד עצמו נקבע מראש "סוף מעשה במחשבה תחילה".

לכן, התשובה, שהיא התקווה הסופית של תיקון העולם במלכות ש-די, היא הכרחית, גם אם הדרך להגיע אליה היא בחירית.

אנא המתן... פנייתך נשלחת...