אין אור בלי כלי
"אין אור בלי כלי."
(הרב אשלג זצ"ל)
ידועה השאלה המפורסמת: אם עץ נופל ביער האמזונס ואין איש הנמצא בקרבתו, האם הוא משמיע רעש?
במילים אחרות, האם יש משמעות למציאות אם אין אדם כדי לחוש אותה? אם יש דבר שאנחנו לא חשים, הוא כאינו קיים עבורנו. למשל, אנחנו לא "שומעים" גלי רדיו, אנחנו זקוקים למכשיר - לכלי - שיהפוך אותם לגל קול שהאוזן שלנו תוכל לאבחן. ולמרות שאנחנו איננו חשים את גל הרדיו, הוא ממשי, פועל וקיים.
על אותו משקל לגבי האור הא-לוהי , אין אנו חשים אותו, כי אין לנו כלי מותאם אליו. ולמרות שהוא מחיה את כל המציאות, כל עוד שלא בנינו כלי רוחני מתאים, האור הא-לוהי כאילו אינו קיים עבורנו.
במה שונה כלי רוחני מהכלים הטבעיים שלנו? כלי טבעי-גשמי מתמלא בשל רצונו לקבל שפע. לעומתו, כלי רוחני חייב להיות מסוג אחר לגמרי: הוא מתמלא כשרצונו להעביר את השפע לזולת! לכן הוא נקרא בשפת הקבלה: "צינור", הווי אומר, יכולת לכוון כל קבלת שפע לנתינה לזולת.
בניית הכלי הרוחני בתוכנו היא הדרך היחידה להגיע למדרגת אהבת חינם, שפותחת את השער לדעת ה'.
